וִידֵאוֹ: ª (נוֹבֶמבֶּר 2024)
כשאני חוקר את ההיסטוריה של המחשוב, ברור שחלוצי התחום היו גברים אמריקאים ובריטים לבנים באופן מוחלט. אבל אני תמיד מעוניין ללמוד יותר על התרומות של נשים ומיעוטים לתחום, שהובאו לאור בסרטים כמו " דמויות נסתרות" של 2016, שעובד מתוך ספרה של מרגוט לי שטטרלי. אז התרגשתי במיוחד לקרוא את הלהקה הרחבה של קלייר ל. אוונס : סיפורם הבלתי מספר של הנשים שעשו את האינטרנט .
המחקר של אוונס משתרע על תקופת זמן משמעותית ומכסה את מרבית ההיסטוריה של המחשוב, תוך התמקדות מסוימת בשנות ה -40-90. בהצהרה כי "ההיסטוריה הטכנולוגית שלרוב מספרים לנו היא על גברים ומכונות, מתעלמת מנשים והאותות שהם מחברים", היא מתעדת כיצד נשים יצרו את אמנות התכנות, בנתה פרוטוקולים בכדי לכוון את זרימת התנועה באינטרנט, פיתח כמה מהקהילות הקדומות ביותר באינטרנט. לאורך הדרך היא מספקת תובנות חריפות על תפקידה של נשים בתחום וכיצד צמצמו את תרומתן.
ספרה של אוונס מתחיל, כמו הרבה היסטוריות מחשבים, במבט לאחור על עדה לאבלייס ותפקידה בפיתוח תוכנה למנוע האנליטי של צ'ארלס באבאג '. לאחר מכן, אוונס דנה בגרייס הופר ועבודתה במחשב סימון 1 של חיל הים במלחמת העולם השנייה, שבחלקה טיפח רבים מהפרקטיקות בהן השתמשו המפתחים עד היום, כולל דברים כמו תת-שמות ותיעוד משובץ. אלה סיפורים מעולים, גם אם הם מוכרים למדי.
התעניינתי יותר בסיפורם של "ENIAC Six" - קטלין מקנולטי, בטי ז'אן ג'נינגס, אליזבת סניידר, מרלין ווסקוף, פרנסס בילאס ורות ליכטרמן - נשים שעבדו כמחשבים ידניים, "אנושיים" ובהמשך המשיכו ל כתוב את כל התוכנות עבור מכשיר ENIAC המקורי. אפשר לטעון כי המתכנתים המודרניים הראשונים בעולם, אליהם הצטרפו מאוחר יותר הופר בחברת המחשבים אקרט-מאוכלי, שם עבדו על מכונת UNIVAC ופיתחו את השימוש בתרשימי זרימה כדי לתכנן את פעולות התוכנית ואת התוכנית הראשונה שיכולה לכתוב תוכנית אחרת. למרבה הצער, כותב אוונס, הם הוצבו בצד כשנרכשה החברה על ידי רמינגטון-ראנד.
הופר היה ממשיך לכתוב מהדר מוקדם ומוביל את אימוץ ה- COBOL, אך באופן כללי התעלמו מתרומותיהן של הנשים החלוצות הללו. אכן, אוונס מספר כי התעשייה עברה מהמחשבה על "קילוגירלים" - המקבילה ל -1, 000 שעות עבודת מחשוב אנושית, שבדרך כלל נעשתה על ידי נשים - לדבר על "שעות גבר".
האם אתה סקרן למהירות האינטרנט שלך בפס רחב? בחן את זה עכשיו!
משם, הספר הופך להיות יותר מקבץ סיפורים על אנשים שעשו דברים מעניינים ברשת. לדוגמה, אוונס דן בתפקיד שפט קראוטר מילא בהשראת ההרפתקה של מערת הקולוסל, שהפכה לימים להרפתקאות, אחד ממשחקי המחשב המוקדמים ביותר.
חלק גדול מהספר מכוון סביב בניית קהילות. אוונס מדבר על איך פמלה הרד-אנגלית קנתה מכונה משומשת וניסתה לבנות אוסף של מערכות לוח מודעות מרכזיות, וכיצד זה הוביל לכך שג'וד מילהון זכתה למאגר זיכרון הקהילה בברקלי, שהייתה אחת ההדגמות המוקדמות ביותר לאופן בו קהילות יכלו לבנות סביב מערכת מחשב. סטייסי הורן יצר את Echo, מערכת לוח מודעות מבוססת ניו יורק מבוססת באופן רופף על הקהילה Well, קהילת מקוון מקוונת באזור המפרץ. ג'יימי לוי היה מפרסם מוקדם של מגזינים אלקטרוניים, כמו סייבר סמרטוט והוליווד אלקטרונית, ובהמשך עבד עם מריסה בואי ב- Word, מגזין מקוון אחר מוקדם.
ברנדה לורל הייתה מעצבת משחקים מוקדמת, ועבדה על מערכת CyberVision בסוף שנות השבעים. היא המשיכה למצוא את Purple Moon, חברת גיימינג.
כל אלה סיפורים מעולים, אך לא ברור מדוע אוונס בחר לכתוב עליהם במקום התרומות של הנשים הרבות האחרות שיצרו אתרי אינטרנט ומשחקים בראשית ימי המחשוב. (שום דבר נגד ברנדה לורל, אבל מדוע לפחות לא להזכיר את רוברטה וויליאמס, שיצרה את משחקי ההרפתקאות הגרפיים הראשונים ושסיירה און ליין הייתה הרבה יותר מוצלחת.)
ובכל זאת מאוד נהניתי לקרוא את סיפורה של אליזבת "ג'ייק" פיינלר, שלקחה עבודה במעבדה של דאג אנגלברט בסטנפורד, בה הוצג אחד מצמתי ה- ARPANET המוקדמים, ואז המשיכה ליצור את ספר המשאב הראשון של ה- ARPANET, והספריה הראשונה של אתרי רשת וכתובות. התעניינתי גם עם סיפורה של ראדיה פרלמן, שבזמן שהייתה ב- DEC המציאה את פרוטוקול עץ המתפשט שאיפשר לאתרנט לקנה מידה וסיפקה את הקשרים החזקים המאפשרים את האינטרנט. אלה חלוצים אמיתיים שסיפוריהם ראויים לתשומת לבנו.
הדיון של אוואן בוונדי הול, שתרם תרומות חשובות להיפרטקסט ויצר מערכת בשם מיקרוקוסמוס, שבה כל הקישורים הופרדו למסד נתונים המתעדכן באופן קבוע - אוונס טוען שיכול היה להיות מתחרה ברשת - היה מרתק.
סיפורים כמו זה מעניינים מאוד והלוואי שאוונס כלל יותר מהם, בהתחשב שהיא התכוונה להתמקד ב"נשים שעשו את האינטרנט ". אוונס מתעלמת מנשים רבות שתרמו תרומה מהותית בתחום זה, כמו אדל גולדברג, שהייתה התומכת המובילה של סמלטלק וחלק בלתי נפרד מפיתוח תכנות מונחה עצמים וממשק המשתמש הגרפי. (PCMag העניקה לה פרס על מפעל חיים בשנת 1990.) יש סנדי לרנר, שעם בעלה דאז, לאונרד בוסאק, הרועה את פיתוח הנתב הרב-פרוטוקולי באוניברסיטת סטנפורד והמשיך למציאת סיסקו מערכות בשנת 1984, אשר ממשיך להיות אחד היצרנים המובילים של ציוד רשת. אסתר דייסון הייתה היו"ר המייסדת של ICANN, תאגיד האינטרנט לשמות ומספרים מוקצים, ששלט בכתובות האינטרנט בהן כולנו משתמשים.
באופן כללי, הספר לא ממש חי את כותרת המשנה. אולם Broad Band מספר כמה סיפורים מעולים של חלוצות נשים בעולם המחשוב, ואוונס מציעה היכרות נגישה עם הנשים הרבות שתרמו תרומה משמעותית למחשוב, וסיפוריהן אינם ידועים. זו תרומה חשובה לספרות על תולדות המחשוב.