בית דעות אסור להפתיע מחלוקת האלוהים של פיטר מוליניו

אסור להפתיע מחלוקת האלוהים של פיטר מוליניו

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)
Anonim

כולם כועסים על פיטר מולינוס על הכישלון לכאורה של משחק הווידיאו שלו, גודוס. זה עבר גיהנום של פיתוח, ואנחנו כבר הרבה מעבר לשבעה עד תשעה חודשים המשוערים לקראת שחרור מחשב מלא, ללא שום גרסה סופית באופק.

לאחרונה הודיע ​​מולינו כי הסטודיו שלו, 22Cans, מקצץ מקומות עבודה ומעביר אנשים לפרויקט חדש. הוא גם הושבע מהתקשורת לאחר מחלוקת מרהיבה של ראיון עם רוק, נייר, רובה רובה (אם כי קח את זה עם גרגר מלח).

באופן לא מפתיע, תומכי גודוס שגייסו כמעט 800, 000 דולר בקיקסטארטר אינם מרוצים מהחדשות.

אולם בסופו של דבר זו אינה אשמתו של מולינו. זו אשמתנו כי עלינו לדעת טוב יותר.

אתה בטח מכיר את המשל של העקרב והצפרדע. עקרב מבטיח לא לעקוץ צפרדע כשהוא לוקח אותו מעבר לנהר, אך באמצע הדרך מעבר לנהר הוא עוקץ את הצפרדע בכל מקרה ושניהם מתים. כאשר הצפרדע שואלת מדוע, העקרב מסביר, "זה באופי שלי."

פיטר מולינו הוא מלך העקרבים בפיתוח המשחק.

האם עצים צמחו מבלוטים בפייבל? לא.

האם אתה יכול אפילו לעשות סרטי המשך בסרטים? לא.

האם סינדיקט אפשר לך לנגן תקליטורי DVD על שלטי חוצות? לא.

האם "הזוכה" של סקרנות שינו את חייו בסוד המדהים של מה שנמצא בתוך הקופסה? לא.

האם לפרויקט מילוא היה קשר למשהו? לא.

חבר'ה, ברצינות. אם נתת כסף לגודוס, אתה מגיע לאכזבה. בדרך, זה המשחק האמיתי.

קיקסטארטר, אינדיגוגו, ופלטפורמות הובלות אחרות של המונים הם מערכות גיוס כספים הבנויות כולה על הבטחות. פיטר מולינו הוא מפתח משחקים הידוע שמעולם לא מילא את הבטחותיו. גיבוי של קיקסטארטר ממולינקס הוא טיפשי יותר מאשר להיכנס לגיימסטופ ולומר "אני רוצה להזמין מראש את כל מה שיוצא ולקבל אחריות מורחבת והגנה על הדיסק לכל דבר!"

למולינקס מורשת מבריקה להפליא של משחקי מחשב. הוא הכין פופוליו, סינדיקט, שומר צינוקים, פארק שעשועים ושטיח קסמים. מגיע לו קרדיט על המשחקים האלה. הם היו פנטסטיים ומשפיעים, ואנחנו באמת צריכים עוד שומר צינוקים שהוא לא זבל חופשי לשחק.

מולינו הוא לא סתם איש הייפ שמגיש כלי אדים. הקריירה שלו הייתה הרבה יותר מזה. הוא לא ממש המציא את ז'אנר משחקי האל, אבל הוא פיתח מספיק כותרים מעניינים, משכנעים ובלתי נשכחים שיש לו מקום בקרב גדולי ענף המשחקים למרות העשור האחרון פלוס אכזבה.

אבל יש להכיר אותו גם כמפתח שיש לו הרגל פתולוגי לכאורה של תכונות מבטיחות יתר על המידה על משחקים בפיתוח. המשחקים הטובים ביותר שלו הם מהימים שהמחשב שלי היה צריך לאתחל ב- DOS לפני שהוא יכול לאתחל ל- Windows. שחור לבן היה משחק אלוהים מסקרן, אבל הוא לא היה עקבי ומביך, וזכר יותר בגלל פרות ענק שקופצות על דברים מאשר על הרעיונות שניסו לחקור. Fable היה RPG פעולה-הגון, אך הוא לא היה מיוחד או בלתי נשכח בשום צורה והיה נשכח אם מיקרוסופט לא הייתה משווקת אותו נואשות כמותג מוט אוהל עבור ה- Xbox ו- Xbox 360. והמשחקים שלו ירדו בירידה מ שם.

אבל אל תיתן לזה לחמם אותך במשחקי קיקסטארטינג. היו הרבה משחקי אינדי מעולים שהגיעו מקיקסטארטר. פשוט לא מפיטר מולינו.

אסור להפתיע מחלוקת האלוהים של פיטר מוליניו