בית חשיבה קדימה קורנל טק: תכנון קמפוס הנדסה חדש לעיר ניו יורק

קורנל טק: תכנון קמפוס הנדסה חדש לעיר ניו יורק

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)
Anonim

כמי שעובדת בניו יורק ומאמינה גדולה בחינוך טכנולוגי, אני מצפה לפתיחת קמפוס החדש של קורנל טק, בו שוכן מכון ג'ייקובס טכניון-קורנל, כבר כמה שנים. לא רק שקורנל טק מייצג כמה רעיונות חדשים בחינוך לטכנולוגיות בוגרות, כולל מיזם משותף בין אוניברסיטת קורנל והמכון הטכנולוגי לישראל, אלא שהוא גם קמפוס ההנדסה החדש לחלוטין שנפתח מזה זמן רב.

הקמפוס, היושב באי רוזוולט שבנהר המזרחי בין מנהטן לקווינס, נפתח אתמול, כשפוליטיקאים ומנהיגים מקורנל וטכניון מדברים על מה שהקמפוס מייצג.

(משמאל לימין: יו"ר Verizon Communications, מנכ"ל לואל מקאדם, ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלסיו, נשיא קורנל מרתה א. פולק, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, נשיא הטכניון פרץ לביא, יו"ר מועצת הנאמנים של קורנל רוברט הריסון, וקורנל טק דיקן וסגן הפרובוסט דן הוטנלוצ'ר)

דיקן הקורנל טק והסגן הפרובוסט דניאל פ. הוטנוצ'ר ציין כי בית הספר פועל כבר כארבע שנים בחלל זמני בבניין גוגל בניו יורק, ואמרו כי יש בו כבר כ -300 סטודנטים ו -30 סגל. הוטנלוצ'ר אמר כי 38 חברות הזנק כבר עברו מהקורנל טק.

ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, שפתח לראשונה את הרעיון, כינה את הקמפוס החדש "השקעה בעתיד העיר ניו יורק", ואמר כי זה יסייע לעיר להיות תחרותית יותר, כמו גם ליצור מקומות עבודה ועסקים חדשים. בלומברג ציין כי שניים מסגניו עלו ברעיון של קמפוס הנדסה חדש בניו יורק בדצמבר 2010, והיה דיון רב באיזו מהירות נבנה הקמפוס.

בלומברג ומושל ניו יורק אנדרו קואומו נזכרו כי ניו יורק הייתה מובילה בתחום הטכנולוגיה בעבר - תוך שהיא מציינת היסטוריה כמו תומס אדיסון המחבר את רשת הכוח המסחרית הראשונה במנהטן - אך הודה כי ניו יורק "מאבדת אדמה" בתחום הטכנולוגי גזע. שניהם תיארו את פתיחתו של קורנל טק כסמל תפנית. קואומו כינה זאת צעד גדול קדימה בעתיד הכלכלי לטווח הארוך של ניו יורק, ואילו בלומברג אמר כי הקמפוס מסייע להחזיר את העיר ניו יורק "לעתיד."

ראש העיר ביל דה בלסיו, שלא נחשב לאוהד של קודמו, בכל זאת שיבח את בלומברג, ואמר כי הוא מבין כי ניו יורק זקוקה לכלכלה מגוונת יותר, וציין כי בעיר ישנם 350, 000 עובדי טק. הוא דן במאמצים אחרים לקידום הטכנולוגיה בעיר, כמו תוכנית "מדעי המחשב לכולם" בבתי הספר הציבוריים, ודחק לשיפור המגוון בתחום הטכנולוגי. "מוסד זה אומר לאנשים שנהיה לנצח מרכז עולמי לטכנולוגיה וחדשנות", אמר דה בלסיו.

נשיאת קורנל מרתה פולק כינתה את הקמפוס טרנספורמציה הן לקורנל והן לעיר, ואילו נשיאת הטכניון פרץ לביא כינתה זאת "הזדמנות של פעם לדור לבנות אוניברסיטה חדשה בניו יורק." שניהם דיברו על המכון כמקום להמציא מחדש את החינוך לתארים מתקדמים, לקדם שיתוף פעולה מוגבר בין סגל לסטודנטים, בין תחומים ובין האקדמיה לתעשייה.

לשם כך הקמפוס ייפתח עם שלושה בניינים שכל אחד מהם קצת שונה, כאשר כמה מהמעצבים מתארים כיצד נגישות, קיימות ושיתוף פעולה היו מטרות העיצוב הגדולות עבור הבניינים והקמפוס בכללותו.

אולי יוצא הדופן ביותר הוא "הגשר", שיכלול קבוצות מחקר מגורמים מסחריים (כמו חברות פיננסיות סיטי ושתי סיגמא), חברות סטארט-אפ שנוצרו על ידי הסטודנטים והפקולטה, ו"הסטודיו ", בו סטודנטים ופקולטות עובדים יחד בצלב. צוותים תחומיים על פרויקטים מסוימים. הרעיון כאן הוא לאגור חברות באמצע.

המעצבים מריון וייס ומייקל מנפרדי דיברו על האופן בו הם מבקשים להשתמש בנופים ה"נהר לנהר "שמספק האי רוזוולט, כמו גם ליצור מרחב שיעודד שיתוף פעולה.

גרג פאס, פרופסור לקורנל טק העוסק בתואר קצין יזמות ראשי, הסביר כי בסתיו התלמידים עובדים יחד על אתגר מוצרים, שם הם מתכננים מוצרים על בסיס הצעות של השותפים התעשייתיים בבית הספר. באביב התלמידים עובדים על סטארט-אפים משלהם. התלמידים צפויים לבלות בסטודיו שליש עד שליש מחווית בית הספר שלהם.

במצגת, סטודנטים הדגישו שני סטארט-אפים שיצאו מתהליך האולפן - Speech Up, אפליקציית טיפולי תקשורת ניידת המיועדת לסייע לילדים עם בעיות דיבור; ואורזה, כלי לארגון והדגשת מידע מראיונות שיכולתי לדמיין שהפך מועיל למדי.

בסך הכל, לדברי פאס, מאז שהחלה התוכנית באביב 2014 נוצרו 38 סטארט-אפים, עם 81 מייסדים, המעסיקים כיום 173 עובדים, כמעט כולם בעיר ניו יורק.

הבניין האקדמי הראשי הוא מרכז בלומברג שנראה מודרני מאוד. עם מערך של פאנלים סולאריים על הגג, זה אמור להיות אחד הבניינים הגדולים "נטו-אפס" במדינה. (כמובן שהוא מתחבר לרשת החשמל הסטנדרטית לחשמל בלילה.)

הבניין מכניס אור רב, אך אונג-ג'ו סקוט לי, מנהל חברת המעצבים מורפוזה, הסביר כי החלק החיצוני של הבניין הוא אטום 60% ו -40% שקוף, על מנת להפוך אותו לחסכוני ככל האפשר.

בתוך מרכז בלומברג ישנם מסדרונות ארוכים והרבה שטחים פתוחים וחדרי ישיבות, אך אין משרדים פרטיים - אפילו לא לסגל ההוראה. אבל במרכז יש גם הרבה חדרי ישיבות פתוחים יחסית, חדרי הצטופפות קטנים לצוותים, ומקומות בהם התלמידים יכולים לקודד ללא הסחות דעת. במרכז יש הרבה זכוכית פנים, מגוון אמנות ותקרות פתוחות, כדי להקל על התצורה מחדש של חיווט וכדומה, ככל שהטכנולוגיה משתנה.

בניין המגורים הגדול נקרא הבית, והוא תוכנן להיות הקומה הגבוהה והגדולה ביותר "בית פסיבי" בעולם, כלומר הוא חסכוני במיוחד באנרגיה. דבורה מוליס מחברת הנדל אדריכלים הסבירה כי בניין 352 יחידות זה, שתוכנן לסטודנטים ולפקולטות, יש מעטפה תרמית צמודה כדי לסייע בשמירה על האוויר בתוך התחממות או התקררות בגלל מזג האוויר בחוץ, ואמר כי "הזימים" של הבניין ב החיצוני שלה מכניס אוויר צח. Moelis גם ציין כי בבניין מערכות קירור וחימום יעילות במיוחד.

בניין אחד נוסף נמצא כעת בבנייה. זה יאכלס את מרכז החינוך המנהלי של Verizon ומלון רוזוולט איילנד בוגר.

הקמפוס בנוי מעל מישור השיטפון בן 100 השנים, ורובו מעל שפל השיטפון במשך 500 שנה, אם כי זה לא ברור מיד כשאתה צועד באתר. התוכנית היא להמשיך לבנות בכמה שלבים במהלך העשורים הבאים, ובסופו של דבר להשלים קמפוס בן 12 דונם שיכלול 2, 000 סטודנטים לתארים מתקדמים ומאות אנשי סגל וצוות.

זהו אתר די מרהיב, עם נופים גורפים של מנהטן ממזרח וחוף קווינס ממערב, עם גשר קווינסבורו ישירות לצפון. אך חשוב מכך, זהו אחד שמבטיח להביא יותר מהנדסים, יותר חדשנות ויותר משרות טכנולוגיות לאזור ניו יורק.

להלן קצת יותר כיסוי מ- PCMag. בהמשך אבקר מקרוב את מכון ג'ייקובס.

קורנל טק: תכנון קמפוס הנדסה חדש לעיר ניו יורק