בית חשיבה קדימה מחשבת העל של סין היא עדיין צמרת, אך שינויים בסטנדרטים מגיעים

מחשבת העל של סין היא עדיין צמרת, אך שינויים בסטנדרטים מגיעים

וִידֵאוֹ: ª (נוֹבֶמבֶּר 2024)

וִידֵאוֹ: ª (נוֹבֶמבֶּר 2024)
Anonim

המופע השנתי למחשבי העל הוא השבוע בדנוור וכרגיל הגיע הזמן לרישום חצי שנתי של המחשבים המהירים בעולם. ראש הרשימה לא השתנה מרשימת יוני אבל מה שמעניין זו תוכנית מהאנשים ששומרים על רשימת 500 המובילים של מחשבי העל המהירים בעולם לפתח מדדים חדשים שעשויים להפחית את ההשפעה של מאיצים כמו סדרת טסלה של Nvidia ו- Xeon של אינטל פי.

כמו ברשימה הקודמת, המחשב המהיר ביותר הוא ה- Tianhe-2, במרכז המחשבים העל הלאומי בגואנגג'ואו, סין, שבסיסו באוניברסיטה הלאומית לביטחון בטכנולוגיה בצ'אנגשה, סין. הוא מציג ביצועים ממושכים של יותר מ 33.8 פטפלופים (טריליון פעולות בנקודה צפה בשנייה) וביצועים שיא של 54.9 פטפלופים במדד Linpack. יש לזה 16, 000 צמתים, בכל אחד מהם שני מעבדי אינטל Xeon E5-2692 עם 12 ליבות ושלושה מעבדי Xeon Phi, בסך הכל 3, 120, 000 ליבות מחשוב. גם ארבעת מחשבי העל הבאים זהים: מערכת הטיטאן במעבדה הלאומית של Oak Ridge, המבוססת על מערכת Cray XK7 עם 18, 688 צמתים, שכל אחד מהם מכיל 16 ליבות AMD Opteron 6274 ומאיץ עיבוד גרפי Nvidia K20x (GPU).; מערכת סקויה במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, המבוססת על מערכת BlueGene / Q של יבמ ומעבדי הכוח שלה; מחשב K במכון RIKEN המתקדם למדעי חישוב ביפן, מבוסס על מעבדי Fujitsu SPARC64; ומערכת מירה במעבדה הארצית בארגונה, מבוססת גם על מערכת BlueGene / Q.

התוספת החדשה היחידה לעשרת המובילים היא מערכת Piz Daint במרכז השוויצרי הלאומי של שוויץ, המבוססת על מערכת Cray C30 המשתמשת במערכת אינטל Xeon E5-2670s וכן מאיצים Nvidia K20x.

מעניין לציין כי 53 מתוך 500 המובילים משתמשים במאיצים או במעבדים משותפים, כולל 38 המשתמשים בשבבי טסלה של Nvidia, שניים משתמשים ב- ATI, ו -13 משתמשים ב- Xeon Phi של אינטל. אינטל מספקת את המעבדים ל 82.4 אחוז מתוך 500 המערכות המובילות, ו 94 אחוז מהמערכות משתמשות במעבדים עם שש ליבות ומעלה. מתוך 500 המערכות המובילות, 265 ממוקמים בארצות הברית, 102 מערכות באירופה, ו 115 באסיה.

קמט אחד חדש: מארגני רשימת 500 המובילים פרסמו מדד חדש שנקרא High Performance Conjugate Gradient (HPCG), אשר נועד להשלים את לינפק בדירוגים כאלו בנקודה עתידית כלשהי. במאמר המתאר HPCG, הכותבים ג'ק דונגרה מאוניברסיטת טנסי ומייקל הרוקס ממעבדות סנדיה הלאומיות מצביעים על המגבלות של אמת המידה של לינפק בחיזוי הביצועים של מערכות עם מאיצים ברוב סוגי החישובים בעולם האמיתי. בפרט, הם מציינים שהמספרים של מערכת הטיטאן משקפים את מה שקורה כאשר כל הנתונים וכל היישומים של הנקודה הצפה מתגוררים ב- GPU; אך בעולם האמיתי, רוב היישומים פועלים אך ורק על גבי המעבדים ומעבירים סלקטיבית חישובים ל- GPU באופן סלקטיבי.

אפילו מחברי המבחן החדש מציינים שייקח זמן רב עד שתשיג משיכה, וכי הוא פשוט נכנס לבטא. אבל אני תמיד חושב שביצועי מידה שתואמים יותר את האופן שבו אנשים אמיתיים משתמשים במערכות הם טובים יותר, כך שזה נראה כמו צעד בכיוון הנכון. זה עשוי לשנות באופן דרמטי את האופן בו אנו חושבים על המערכות המהירות ביותר בשנים הבאות.

כמובן שערך חשוב נוסף בימינו הוא כמה כוח אתה זקוק בכדי להשיג רמה מסוימת של ביצועים. לשם כך יש את רשימת Green 500, המדרגת מחשבי-על על ביצועים לכל וואט. רשימת יוני הובילה על ידי מערכת יורורה בסינקה האיטלקית, המבוססת על מערכת אורוטק אורורה עם מעבדי Xeon E5-2687W בעלי 8 ליבות ומעבדי Nvidia K20 GPU, אשר צופה 3, 208.83 מגה-וולט וואט. העדכון בנובמבר של ה- Green 500 אמור לצאת בקרוב.

מחשבת העל של סין היא עדיין צמרת, אך שינויים בסטנדרטים מגיעים