וִידֵאוֹ: ª (נוֹבֶמבֶּר 2024)
עורכי הדין של גוגל, טוויטר ופייסבוק היו לאחרונה בגבעת הקפיטול לדיונים על התערבות רוסית בבחירות 2016. מחוקקים העבירו את החברות הללו דרך הצלצול כאשר הראו מודעות בפועל שרכשו פעילים רוסים, שדחפו סיפורי חדשות מזויפות שנועדו להרפות את מצביעי ארצות הברית. מחוקקים אלה שאלו שאלות קשות וביקשו הבטחות שאותו דבר לא יקרה שוב בשנת 2018, 2020 ומעבר לה.
יום לאחר הדיונים אמר מנכ"ל אפל, טים קוק, לחדשות NBC כי "מודעות של ממשלת חוץ כמו 0.1 אחוז מהנושא." הנושא האמיתי, לדבריו, "הוא שחלק מהכלים הללו משמשים לחלוקת אנשים, לתמרון אנשים, לקבלת חדשות מזויפות לאנשים במספרים רחבים, וכך להשפיע על חשיבתם."
אני עצמי חלקתי בטעות סיפור חדשות מזויף במהלך הגשמים הקשים בקליפורניה מוקדם יותר השנה. מישהו פרסם תמונה של התמוטטות הגשר המאסיבית ליד ביג סור, והתמונה הייתה מעניינת ומטרידה ו - אני חשבתי - ראויה לחדשות. עם זאת, חבר טוב אמר לי שהתמונה מתארת סגירת גשר באזור שונה משלוש שנים אחורה. מחקתי מיד את הפוסט בפייסבוק וחיפשתי את הסיפור האמיתי, שהתצלום שלו היה הרבה פחות דרמטי. גם אותי עמדתי על ידי פוסט פוליטי, ואני לא יכול לדמיין שאני היחיד. כלי עריכת תמונות כמו Adobe Photoshop מקלים גם על יצירת תמונות מזויפות שנועדו להאמין סיפור חדשות מזויף.
זוכר את המשחק הרכילות הזה רכילות? הרעיון הוא לשבת במעגל עם כמה אנשים וללחוש משהו לאדם שלידך כדי לראות אם ההודעה תהיה זהה ברגע שהיא תעשה את דרכה סביב המעגל. זה בדרך כלל לא. ולמרות שזה משחק מהנה עם קומץ אנשים, המדיה החברתית יכולה להגביר סיפורים למיליונים תוך שניות, הצעה מסוכנת כשאנחנו מדברים על עובדות שקשורות לאדם או לאנשים שמנהלים את ארצנו.
אמנם אני חושב שפייסבוק, גוגל וטוויטר ימצאו דרכים לפרוץ מודעות פוליטיות כוזבות לאורך זמן, אבל אני פחות משוכנע שהם יוכלו לעצור חדשות מזויפות. עלינו להשתמש בעין הבחנה כשאתה משתף דברים במדיה החברתית.