תוכן עניינים:
- 1 אדמות מטוס בנהר ההדסון
- 2 "האביב הערבי"
- 3 מותו של אוסאמה בן לאדן
- 4 מהומות ה- G20 של לונדון
- 5 מותו של וויטני יוסטון
- 6 אירועים בבוסטון
- 7 כאשר סיפורים שוברים ראשונים במדיה החברתית
וִידֵאוֹ: 6 НУБОВ ЗАТРОЛЛЕНЫ НЕВИДИМЫМ ПРО Майнкрафт, но Нубики влюбились в Девушку ! ТРОЛЛИНГ ПЭНН (נוֹבֶמבֶּר 2024)
ניסיון לעבוד סיפור בעידן המודרני, המחובר של העיתונאות, יכול להיות סיוט. התנועה זורמת לכל מה שטוען באתר שיש לו את הסיפור. ככל שהכותרת קשה יותר ובומבסטית יותר, כך תנועה רבה יותר. בתוך כך, עיתונאים מתחרים בטוויטר, בפייסבוק, באינסטגרם ובדרכים אחרות לשיתוף נתונים הזורמים תמיד ברקע.
ביום חמישי בערב פורסמו חדשות על ירי בקמפוס MIT. עבור רבים בשני החופים המקור הראשון והיחיד למידע הרשמי היה דף החירום של MIT, שם בית הספר אישר כי דווח על ירי יריות. הקישור הזה ציוץ לפחות 20 פעמים בערך בעדכוני. גלובוס בוסטון היה במהירות במקום, והסיפור המריא משם.
לפי כמה חשבונות, CNN ורשתות גדולות אחרות עברו לכיסוי כ -45 דקות לאחר מכן. אני עצמי כוונתי פנימה בערך בשעה 23 בערב PT בערך, שם המסך היה מלא בתמונות של סיירות משטרה ואורות מהבהבים, בזמן שראשים מדברים הסבירו מה קורה (כנראה) מאחורי הקלעים. מדי פעם, כתב חדשות היה מספק עדכונים מצטברים על המתרחש.
כתב ReadWrite, דן רובינסקי, מתגורר בסמוך לקיימברידג ', מסגד לביתו של אחד החשודים, וסיפק זרם של תמונות המראות את המתרחש. זו תצפית במקום - לא מדווחת על הסיפור, כשלעצמה, אלא מראה איך זה כשהמשטרה עובדת על עבודתם. (למידע נוסף, בדוק האם טוויטר 'הבעלים' של סיפור בוסטון אמש?)
זה סוג הסיקור שאזרחים יכולים לספק כאשר האירועים הגדולים יורדים. זו נקודת מבט נוספת, המשלימה את הקו הרשמי ואת ההקשר שכתבים מספקים אחר כך. זה גולמי ומיידי, אך הכרחי. להלן כמה דוגמאות נוספות לטוויטר שעזרו לדווח על הסיפור.