בית דעות מה ש'דמויות נסתרות 'יכול ללמד אותנו על ai

מה ש'דמויות נסתרות 'יכול ללמד אותנו על ai

תוכן עניינים:

Anonim

בסוף השבוע סוף סוף צפיתי בדמויות נסתרות . לקחתי איתי את בתי, בת 9, כדי לחזות עד כמה נשים צבעוניות אינסטרומנטליות היו להצלחתן של מספר משימות של נאס"א - משהו שקשור בהיסטוריה להישג גברי לבן.

אם עדיין לא ראית אותו אני ממליץ עליו בחום. המשחק מעולה, והסיפור מציע חינוך כה רב, הן על יחסי גזע והן על נשים במקום העבודה. מה שאני רוצה להתמקד בו הוא אולי משהו שהבמאי והקאסט שמעולם לא דמיינו שיכולים להיות חשובים. אני כן, לא בגלל שזה ההיבט החשוב ביותר אלא פשוט בגלל שהוא מאוד רלוונטי למעבר הטכנולוגי שאנחנו חווים כרגע.

כל הדיבורים סביב בינה מלאכותית עוסקים באותה מידה בטכנולוגיה עצמה כמו בהשפעה של אימוץ שלה על היבטים שונים בחיינו. מודלים עסקיים בתעשיית הרכב, עסקי ביטוח, תחבורה ציבורית, חיפוש ופרסום, כמו גם השלכות אישיות יותר כמו אינטראקציה אנושית לאדם, מקורות ידע וחינוך. שינוי לא יבוא בן לילה אבל מוטב שנהיה מוכנים כי הוא יבוא.

טק חדש דורש מיומנויות חדשות

השינוי הגיע בשנת 1962 לחטיבת המחשבים המופרדת במערב אזור במרכז המחקר לנגלי בווירג'יניה, שם עבדו שלוש הנשים שהן הגיבורות העיקריות של הסיפור. המתמטיקאית קתרין ג'ונסון והמפקחת דה פקטו, דורותי ווהן, מושפעות ישירות מהטכנולוגיה החדשה המתגלגלת למתקן בצורה של IBM 7090.

אם אינך מכיר את IBM 7090 (לא הייתי לפני בסוף השבוע הזה), הוא היה החבר השלישי בסדרת המחשבים IBM 700/7000 המיועדים ליישומים מדעיים וטכנולוגיים רחבי היקף. במונחים הדיוטים, ה- 7090 יוכל לבצע כהרף עין את כל החישובים שלקח את שעות חלוקת המחשבים. דורותי הבינה את האיום, כשהיא חמושה בשנינותה ובספר על שפות תכנות, עזרה בתכנות ה- IBM 7090, לימדה את הצוות שלה לעשות זאת, העבירה את כישוריהם וחסכה את מקום עבודתם.

אני מבין שחלק מהסיפור הזה עשוי להיות לטובת התסריט והעולם הרבה יותר מסובך. עם זאת, אני חושב שמה שעומד בבסיסו הוא מאוד רלוונטי - יצירת מערכות מיומנות חדשות.

למרות של- AI יש פוטנציאל להשפיע לא רק על עבודות ידניות הניתנות לאוטומציה אלא גם, באופן תיאורטי, על משרות הדורשות למידה וקבלת החלטות, האיום המיידי הוא בהחלט על הראשון.

אנו מתמקדים רבות, ובצדק, על אובדן התפקיד שה- AI יגרום אך טרם התחלנו להתמקד בהוראת מיומנויות חדשות כך שאפשר יהיה להגביל הפסדים כאלה. כפי שאמרתי, AI לא יופיע באורח קסום בן לילה, אבל אנחנו נהיה שוטים לחשוב שיש לנו מספיק זמן ליצור את הכישורים שעולם "המוגדל" שלנו ידרוש. משפות תכנות חדשות לסניפי משפט וביטוח חדשים, בדיקות שאלות ותשובות ועוד. העצמת אנשים עם כישורים חדשים תהיה המפתח לא רק שיש להם עבודה, אלא גם לשמור על הכנסותינו בקצב עם העלות הגבוהה יותר שעולמות חדשים אלה יובילו. מתן מסגרת לחינוך היא אחריות פוליטית כמו גם תאגידית.

על מי נסמוך?

IBM 7090 מחליף את קתרין בכל הקשור לבדיקת חישובים, אך כשם ש- Friendship 7 מוכנה להשקה, נוצרים כמה אי התאמות בחישובים האלקטרוניים עבור קואורדינטות ההתאוששות של הקפסולה. האסטרונאוט ג'ון גלן מבקש ממנהל קבוצת המשימות בחלל לבקש מקתרין לבדוק את המספרים. כאשר קתרין מאשרת את הקואורדינטות, גלן מודה לבמאי ואמר: "אתה יודע, אתה לא יכול לסמוך על משהו שאתה לא יכול להסתכל בעיניים."

אני לא יודע אם גלן באמת אמר את זה אבל כששמעתי את זה, חשבתי מייד על AI. על מי אמונים הצרכנים? רבים חושבים ש- AI לא יהיה שונה ממה שהיה עם טכנולוגיה קודמת, אבל אני מאמין שחשיבה כזו מערערת לאן AI יכול באמת לקחת אותנו. מכוניות אוטונומיות הן התרחיש אליו אנו מתייחסים לרוב. אנו עשויים לסמוך על המכונית שתחנה את עצמה או שתודיע לנו אם מכונית נמצאת במקום העיוור שלנו. אנו עשויים אפילו לנסות הגדרה חצי אוטונומית על כביש מהיר. אך האם אנו מוכנים לסמוך על המכונית ולהוריד את העיניים מהכביש וידינו מההגה? איך המותגים ירוויחו את אמוננו? האם זה יהיה מספר התאונות בהן הם מעורבים? ההבטחה שבמקרה של תאונה, המחשבים שלהם מתוכנתים להציל את אלה שנמצאים ברכב?

מה אם נשנה תרחישים ודיברנו על אבחנה רפואית. כיום אנו נוטים לבחור את הרופאים והמומחים שלנו על סמך המלצות מספקי ביטוח, חברים, או אפילו הערות ב- Yelp. נימוסי ליד המיטה, פקידי קבלה אדיבים וזמני המתנה קצרים כולם ממלאים תפקיד. אבל לכל דבר רציני יותר, כל מה שמסתכם זה הרקורד של אבחון נכון והצלת חיים. האם נסמוך על מכונה בלבד? או שעדיין נרצה רופא שנוכל להסתכל בעיניים יחד עם המכונה? דו"ח הבית הלבן באוקטובר מדבר על הרעיון של קשר בין אדם למכונה. בעוד שהם עושים זאת כחלק מהדיון באובדן עבודה, אני חושב שהנוסחה חלה גם על הטבע האנושי שלנו בבניית אמון עם בן אנוש אחר.

אותה סוגיית אמון תחול גם על תרחישים אחרים שבהם לא חיינו, אך הפרטיות והביטחון שלנו עלולים להיות בסכנה. גם כאן האמון יהיה חשוב. במי אנו סומכים עם העוזר הדיגיטלי שלנו, עם האוטומציה הביתית שלנו? כאשר החיים אינם בסיכון, לפחות לא באופן ישיר, אני מרגיש שהצרכנים יגלו גמישות רבה יותר, במיוחד כאשר לא תופס את ההשלכות המלאות ונוחות ואולי מחיר הם הדבר החשוב ביותר.

עם זאת, בשני המקרים אני מאמין כי AI יניע את הצרכנים לשקול יותר מאשר טכנולוגיה בלבד ולחפש תכונות במותגים שקשורים באופן מסורתי יותר לבני אדם: יושר, אמפתיה, נאמנות ושירות.

מה ש'דמויות נסתרות 'יכול ללמד אותנו על ai