בית דעות זכוכית מול ספיר: מה הכי טוב למסכי סמארטפון? | טים באגרין

זכוכית מול ספיר: מה הכי טוב למסכי סמארטפון? | טים באגרין

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)

וִידֵאוֹ: ª (אוֹקְטוֹבֶּר 2024)
Anonim

מיד לאחר שאפל הכריזה על מכשירי האייפון החדשים בספטמבר, קיבלתי הרבה שיחות תקשורתיות ששואלות מדוע אפל לא השתמשה בספיר למסכים שלה. אפל השקיעה במפעל ספיר באמצעות שותפות עם GT Advanced, אחרי הכל.

בתחילה חשבתי שההשקעה הזו נועדה לשעון החכם השמועה של אפל אז, אבל בהתחשב בגודל ההשקעה במפעל (578 מיליון דולר) נראה היה כי גם מסכי טלפון יהיו על הפרק בשלב מסוים. אבל מדוע אפל תתרחק מגורילה גלאס של קורנינג?

התשובה הפשוטה היא שספיר הוא החומר השני הקשה ביותר מאחורי יהלומים. ככל הנראה, GT Advanced שכנע את אפל כי GT יכולה ליצור עשרות מיליוני מסכי ספיר אם היה לה מספיק כסף לבניית הכבשן הנכון ומפעל להזרקתם בכמויות אדירות. בסופו של דבר זה לא הסתדר. אפל הלכה עם קורנינג להרכב אייפון 6, ו- GT הגישה לאחרונה בקשה לפשיטת רגל.

בכל זאת החלטתי להמשיך במחקר שלי כדי לגלות היכן הדברים עומדים בכל הנוגע לזכוכית לעומת ספיר. גייסתי שני מומחים למדעי החומרים שיעזרו לתת לי קצת בהירות בנושא זה, ולברר אם ספיר היא עדיין אפשרות ברת קיימא לסמארטפונים עתידיים.

הקלטתי פודקאסט עם שני פרופסורים למדעי החומר. אני מצטרף לדיון: ריצ'רד להמן, פרופסור ויו"ר המחלקה למדעי חומרים והנדסה בחברת רוטגרס ומנהל מרכז הפולימרים המתקדם של בית הספר; וד"ר הלן צ'אן, יו"ר המחלקה למדעי חומרים והנדסה באוניברסיטת להיי.

תוכלו להאזין למעלה, אך להלן כמה מנקודות המפתח עליהן דנו:

    זכוכית משמשת כמעט בכל מסכי הסמארטפון, והיא פיתרון נהדר. להמן ציין כי ספיר משמש בשעונים ומוצרים שיש להם חיים ארוכים. עם זאת, סמארטפונים בעלי אורך חיים של 18 עד 24 חודשים, וייתכן כי העלות הנוספת לא שווה את זה עבור רוב האנשים.

    להמן אמר כי זכוכית עולה על ייצור ניקל לסנטימטר רבוע ואילו ספיר עולה כמה דולרים לייצור אינץ '. הוא גם ציין כי ייצור זכוכית ניתן להרחבה ביותר, אך צ'אן הסביר כי נדרש תנור של 2, 000 מעלות כדי להמיס את שדרות ספיר, שיש לה השפעה על הסביבה.

    בעוד ששני הפרופסורים אינם מומחים בייצור, הם העלו נקודות מפתח בתוקף ספיר כחומר פוטנציאלי למסכים, אך הטילו ספק ביכולתו של מישהו ליצור מסכים אלה בנפחים גדולים. בנוסף להמסה, יש לחתוך את הספיר בסכין גילוח וליטוש ליטוש נוסף, על פי צ'אן.

    גם נושא השקיפות עלה. להמן ציין כי עם ספיר, "ישנו אינדקס רפלקטיבי גבוה המעורב שקוטע את השידור דרך המסך וזה גם יכול להבהיר."

    הם גם הצביעו על כך שקשיות (תכונה מרכזית של ספיר) עשויה להיות לא הדרך הטובה ביותר לעבור עם הטלפונים החכמים של הדור הבא.

    להמן הצהיר כי גורילה גלאס 4 החדשה של קורנינג קשוחה פי שניים מזו של גורילה גלאס 3 ומספקת 80 אחוז יותר הגנה במבחנים סטנדרטיים בנושא שרידות.

בעוד שהפודקאסט מבהיר עבורי את הערך של ספיר כחומר מסך אופציונלי לסמארטפונים, הוא באמת מעלה בראש דעתי שאלה מרכזית מדוע אפל תעשה את ההשקעה הראשונית הזו של ספיר? כמו כן, בהתחשב בהתקדמות במסכי הזכוכית, נראה כי זכוכית מיועדת לשלוט בנוף הסמארטפון לפחות בעתיד הנראה לעין. יהיה צורך בפריצות דרך משמעותיות בייצור עלויות וייצור ספיר אם זה אמור להחליף זכוכית.

אני ממליץ לך להאזין לפודקאסט, מכיוון שהוא באמת עזר להבהיר את הנושא הזה בשבילי. ראה גם כיצד אפל יכולה להרשות לעצמם אייפון עם צג ספיר.

זכוכית מול ספיר: מה הכי טוב למסכי סמארטפון? | טים באגרין